לא יודעת מתי זה קרה שבארי התחיל להכריז על עצמו מדי פעם "אני שף".
בהתחלה הוא היה מסתובב בבית ושואל "מה אתם רוצים להזמין?"
והיינו עונים "פיצה", או "סושי", או "סביצ'ה עם תותים"
והוא היה מחזיר "אין סושי, יש לנו סלט מלפפונים"
או "איזה תוספות על הפיצה?"
או "יש לנו רק סלמון"
יכולנו להעביר כך אחר צהריים שלם.
אחרי שהוא 'לקח הזמנה' הוא היה הולך להכין את האוכל, לפעמים אפילו היה יוצא לשדה לקטוף את הירקות.
מדי פעם הוא היה שוטף את הכלים, או נח.
הוא תמיד אהב לעזור
ולכן לא ידעתי אם כשהוא נכנס למטבח לבשל איתי הוא באמת נהנה מזה או שפשוט הוא עושה את זה ואח"כ ילך להוריד כביסה.
בימי חמישי הוא רצה לעזור לי ללוש את הבצק ולהכין חלות
בימי שישי, שעה לפני שבת היינו מכינים עוגיות ביחד,
ובשבת בבוקר הוא היה עוזר לי לחתוך סלטים.
ופתאום הוא גדל וזה קצת נשכח.
עכשיו הוא משחק כדורגל,
בונה מגדלים, ואפילו רואה טלויזיה.
רק לעיתים נדירות, הוא יושב במטבח ונותן לי הוראות "אמא תביאי לי מים, כמון, ואבקת אפיה אני רוצה להכין זעתר"
והא שופך ומערבב ומתקן תיבול ונותן לנו לטעום (יאיי!).
אני כל כך נהנית מהשעות איתו במטבח,
גם כשהסבלנות שלו קצרה יוצאים לו דברים מדהימים,
ואפשר ממש להרגיש איך נהיה צפוף יותר במטבח (כי הלב שלי מכפיל את עצמו, אני מניחה שגם שלו).
אז כשמעדנות פנו אלי לפתח מתכון יחד עם בארי ברור שאמרתי כן!
הוא מת על תירס, והוא ממש אוהב לאפות (כי הרבה יותר קל בשבילו להכניס לתנור מאשר לעמוד על האש ולערבב דברים בסיר)
אז לקחנו בוקר חופשי ויצרנו יחד במטבח שני סוגים של מאפים-
לאחד הוא קרה "תמנונים" (מי שרוצה את הסיפור המלא שילחץ כאן)
ולשני "סוכריות"-
יש בצק ויש מילוי, קראו לילדים שלכם למטבח ותנו להם לשחק, הם יוציאו דברים מדהימים והלב שלהם יגדל עוד קצת.
המתכון נבנה בשיתוף עם 'מעדנות'
מצרכים:
למלית:
250 גרם גרגירי תירס (אני השתמשתי בסנפרוסט, אבל יש עכשיו תירס טרי אז אין סיבה שלא תשמשו בו)
250 גרם גבינת חמד 16%
150 גרם גבינת מוצרלה מגורדת
ביצה
מלח, פלפל
למאפה:
1 חבילה בצק פילו 'מעדנות'
שמן זית
אופן ההכנה:
מחממים תנור ל180 מעלות.
בקערה מפוררים את החמד ומוסיפים את כל שאר המרכיבים פרט לפילו כמובן.
מערבבים היטב, מכסים בניילון נצמד ומכניסים למקרר בינתיים.
רגע טיפים לעבודה מוצלחת עם בצק פילו:
הוא מתייבש נורא מהר, ולכן תמיד דאגו שיתרת חבילת העלים שמונחת על השולחן תשאר מכוסה במגבת (ואם בא לכם ללכת עד הסוף, אז מגבת לחה)- כשבצק פילו מתייבש הוא נקרע וומאד לא נוח לעבודה.
אני מאד אוהבת לעבוד עם הבצק של מעדנות כיון שהוא מקופל לקפלים רחבים (ולא מגולגל וצפוף), בצורה הזאת הבצק נשמר הרבה יותר טוב (שלא לדבר על הפס הפצפצים שמונח עליו).
ליצירת מאפים עם "שיערות":
מסדרים עלה פילו אחד על משטח העבודה. מקפלים אותו לחצי, ואז שוב לחצי, ושוב לחצי.
גוזרים עם מספריים רצועות דקות לאורך כל הבצק.
משמנים את היידיים בנדיבות עם שמן הזית, ומצפים את כל ה"שיערות" שנוצרו.
משמנים שוב ומצפים שוב עד שכל השיערות מצופות בשמן זית.
מגלגלים כדורים מהמסה של הגבינות והתירס (קצת יותר גדול מכדור פינגפונג)
עוטפים את הכדורים בחלקם התחתון ב"שיערות", מהדקים היטב ומסדרים על מגש.
אופים 40-50 דקות או עד שהמאפים משחימים יפה.
ליצירת סוכריות:
חותכים כל עלה פילו לארבעה חלקים שווים.
משמנים ריבוע אחד,
הופכים אותו לצד שני כך שהצד המשומן יהיה עכשיו כלפי מטה (אין צורך לשמן גם את הצד השני).
מגלגלים מעט מהעיסה לצורת קבב,
מניחים על שפת העלה, מגלגלים בצורה טיפה רפויה ומהדקים בקצוות ליצירת סוכריות.
מסדרים את הסוכריות על מגש.
אופים 40-50 דקות או עד שהמאפים משחימים יפה.
