מקלובה אליפות שתחמם לכם את החורף

השבוע אני חונכת פינה חדשה:
בפתחו של כל מתכון אכתוב כמה שורות קצרות שיספרו על מקורו, מהיכן הגיע וכיצד התגלגל-
(בתנאי שהוא לא הומצא במוחי הקודח)
אז הנה, בהתרגשות גדולה, תעלה ראשונה ותבוא המקלובה!
מקלובה, או כמו שאומרים בניב של ערביי ירושלים- "מהלובה",
היא מנה מרתקת 
שבדומה לחומוס נמצאת בכמה מטבחים איזוריים, יהודים, מוסלמים ונוצרים.
שמה בערבית מרמז על מהותה- מקלוב משמעו "הפוך".
זו מנה שמורכבת משכבות של אורז, ירקות ועוף,
כל מרכיבי הסיר מתבשלים ביחד, לאט, וכשהסיר מוכן, הוא נהפך על מגש,
והאורז שהיה למטה נמצא למעלה. 
את המנה הזו אפשר למצוא במטבח של יהודי עיראק, בתורכיה, באיראן, במטבח של
סוריה הגדולה, לבנון, סוריה וגם אצל פלסטינים.

השבוע עשיתי סשן שאלות באינסטגרם.
אחת מהשאלות שנשאלתי היתה אם היה משהו שאי פעם ניסיתי להכין ולא הצלחתי.
אם השאלה היתה נשאלת לפני שבוע, התשובה היתה "מקלובה".

רק אלוקים יודע כמה ניסיונות עשיתי בשנים האחרונות,
זה תמיד יצא טעים
אבל ברגע שהפכתי את הסיר המקלובה התפרקה והפכה בין רגע לסתם "אורז עם תוספות טעימות".

לפני שבוע, גיליתי את הסוד-
עד עכשיו הייתי מטפלת בכל ירק בנפרד,
מרכיבה את הסיר,
מוסיפה מים ואז מבשלת 20-30 דקות
כי כמה זמן אורז כבר האורז צריך כדי להתבשל?

ופתאום הבנתי, כדי לשמור על צורת הסיר, האורז צריך להיות קצת סטיקי.
קצת. באמת לא יותר מדי.
רק עוד חצי שעה של בישול איטי, של סבלנות.
ואז, הו אז! יקרה הקסם מעצמו.

מהרגע שמבינים את זה, אז זה די פשוט להכין מקלובה, כי את כל שאר התורה אני כבר יודעת ומוכנה לחלוק אתכם:
לא משנה איזה ירקות תחליטו להכניס בתוכה, הרעיון הוא ש"מטפלים" בכל ירק בנפרד- אם בטיגון, אם בצליה, אם בהקפצה- ורק בשלב הסופי מרכיבים את כל השכבות בסיר: אורז, ירקות ופרגית (אם אתם לא צמחונים).

מוכנים?

מצרכים:
3 יחידות פרגיות (אופציונאלי)
1 בצל לבן גדול
1 חציל
2 תפו"א בינוניים
חצי כרובית קטנה
2 כוסות אורז
מלח, פלפל, בהרט, קינמון, כורכום
שמן זית
חופן עלי סלרי קצוצים.

אופן ההכנה:
מלהיטים תנור ל200 מעלות, תכנית גריל.
פורסים את החציל לפרוסות בעובי 1.5 ס"מ.
מברישים בשמן זית את נייר האפיה שעל התבנית ומניחים עליו את פרוסות החציל.
מברישים בשמו זית את פרובות החציל מלמעלה ומכניסים לתנור ל20 דקות או עד להשחמה יפה.

חותכים את תפוחי האדמה לצי'פסים ארוכים.
מחממים מחבת טוב טוב, ומוסיפים מעט שמן זית.
כשהשמן חם, מוסיפים את תפוחי האדמה פנימה, מוסיפים מעט מלח גס, ומקפיצים עד להשחמה יפה.
(אם מוסיפים את השמן רק כשהמחבת לוהטת, ומוסיפים את תפוחי האדמה רק כשהשמן חם, הם לא ידבקו לסיר ותוכלו להקפיץ אותם מבלי שצורתם תפגע)

מפוררים את הכרובית לפרחים בינוניים ומקפיצים באותה השיטה כמו תפוחי האדמה.
חותכים את הבצל לקוביות גדולות ומקפיצים באותו האופן.

חותכים את הפרגיות לקוביות של 2 ס"מ. מניחים בקערה עם קצת שמן זית, מלח, פלפל ומעט כורכום ומערבבים היטב.
שוב מחממים את המחבת ומקפיצים את הפרגיות עד שהבשר "נסגר" מבחוץ.

בקערה מניחים את האורז עם התבלינים, זהירות עם הקינמון. מוסיפים 3 כפות שמן זית ואת עלי הסלרי ומערבבים היטב.

והנה הגיע החלק הכיפי:

בתחתית סיר שמים מעט שמן זית
עליו מסדרים את תפוחי האדמה
על תפוחי האדמה את הבצל ואז את הפרגיות.
מוסיפים חצי מכמות האורז ומיישרים.
עכשיו את הכרוביות והחצילים
ואז את יתרת האורז.
מוסיפים מים רותחים עד לכיסוי ועוד 2 ס"מ.
מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש למינימום.
שמים טיימר ל50 דקות והולכים לנוח.
כשהטיימר מצלצל, תביאו מגש, הניחו אותו על שפת הסיר
ובזהירות, תוך כדי שאתם מחזיקים את ידיות הסיר עם מגבת, הפכו את הסיר על המגש והרימו בזהירות יתרה.

הלואי תזכרו לשלוח לי תמונות של מקלובה שהצליחה לכם.

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן