fbpx

אצבע הגליל- כל מה שטעים (כמעט)

זה היה וואחד ספונטני.
2 מרצפות במטבח הקטן שלנו התחילו לעלות ולקבל זוית.
בלילות, לפני שהייתי מכבה את האורות במטבח, הייתי שולחת מבט אחרון אל עבר הזווית הזאת ומדמיינת שכשולנו ישנים יוצא משם אנקונדה, או לפחות כמה ג'וקים רעבים.
בבקרים הייתי באה ורואה שלא קרה כלום.

ובכל זאת, הזוית כל יום עלתה עוד קצת, וזה כבר התחיל להכאיב למי שהסתובב יחף במטבח.

הזמנו שיפוצניק,
הוא אמר שצריך להחליף את כל הריצוף במטבח.
זרמנו ובחרנו צבע לקרמיקה.

העבודה לקחה הרבה יותר ממה שתכננו, והרבה יותר ממה שהוא הבטיח.
אני לא רציתי להעביר שבת עם מקרר בסלון בלי כיור לשטוף כלים, אז הזמנו חדר בצפון.

אני, אלון ושלושה ילדים.
אחד בוגר בצורה מעוררת התפעלות, השני שובב בצורה מעוררת התפעלות, והשלישית רק בת 4 שבועות.

זה הטיול הראשון שלנו כמשפחה עם שלושה ילדים.
לא חשבנו על זה יותר מדי-
אלון מיד העמיד סיר קציצות, שיהיה לנו לקידוש, ואני התחלתי לארוז.

היה אש.
וככה זה נראה:
(כל שם עסק שצבוע בחרדל הוא לינק לאינסטגרם של העסק, שם תוכלו לראות עוד מהטוב הזה).

יום שישי 5:30 בבוקר, עמליה התעוררה לאכול.
אלון קם, שתה קפה והעמיס את הבנים עם הפיג'מות, השמיכות והבובות באוטו.
נסענו כמעט בלי לעצור עד קפה מטרלו, עין זיון.
היינו פה כבר בעבר (ואפילו הצלחתי להוציא מהם בשבילכם את המתכון לעוגת בננות המטורפת שלהם),
והיה כל כך טוב, שהיינו חייבים לחזור.


בדרך עדי כתב לי שיש קרואסון ערמונים, כתבתי לו שיש לו שעה וחצי להכין עוגת בננות.
תבינו, העוגת בננות של קפה מטרלו, זה משהו לא מעולם הזה.
אז אכלנו קרואסון ערמונים אלוהי, כמובן. ואכלנו קרואסון פיסטוק עם טעם של פיסטוק שאכלתי רק בגזיאנטפ, ואכלנו מאפה ריקוטה עם דובדבני אמרנה, ואז גם יצאנו לשבת עם עוגת בננות ענקית, עצומה, שהתחסלה כליל.

זה מקום מתוק, בסוף העולם, שפשוט הכל טוב בו, כולל הקפה.
אז תרשמו לעצמכם: מטרלו, מקום חובה.
טיפ בחינם: תגיעו מוקדם, כי בימי שישי התור הולך ומתארך לו עם היום.

תחנה הבאה: עין אקליפטוס + פיקניק של יקב אסף
במטרלו הזמנו גם סלט וגם קוראסון מלוח, כדי להתחיל את היום כמו שצריך.
ובכל זאת, אנחנו כבר פה, ושמענו על סלי הפיקניק של יקב אסף כל כך הרבה, אז עברנו גם שם.
המקום מהמם, ויש בו גם צימרים לילה, טעימות של יין ובית קפה מתוק.
בעיקרון, הם אורזים לכם סל ארוחת בוקר מלא כל טוב, אתם מוצאים פינה להתפנק ואז צריכים להחזיר את הסל.
אנחנו לא רצינו להסחב בהחזרות אז ביקשתי שיארזו לנו בקופסא שנוכל להמשיך איתה.
שמנו בוויז "עין אקליפטוס" ויצאנו לדרך עם קופסא של פינוקים לארוחת הבוקר השניה שלנו.
הזמנו קופסא זוגית שכללה מיני ממרחים וקרקרים מעולים, לחם, גבינות, ירקות, דגים כבושים מעולים, מאפה ירוק מושלם ובקבוק יין מעולה עם 2 כוסות זכוכית.
כשיצאנו מהמעיין אמרתי לאלון שכנראה היינו נהנים מהקופסא הזאת יותר, אם היינו רק שנינו, והיה לנו שולחן לפתוח הכל ולטעום כמו שצריך. כי הילדים שלחו ידיים, וכל אחד רצה משהו אחר, וזה היה רטוב, וההוא היה עם חול, ובכלל היינו כבר שבעים.
כדאי: להזמין סל מראש בטלפון 054-7790494

עז פטיסרי:
היום כבר התקדם ולא רצינו לפספס את המאפה פיסטוק של עוז, ששמענו עליו רבות.
אחרי שכשוך רציני במעיין, ונשנוש קל של ארוחת הבוקר של יקב אסף ירדנו חזרה לאוטו והתחלנו את הנסיעה לכיוון מעיין ברוך, ששם גם היה הצימר שלנו.
השעה היתה כמעט 13:00 בצהריים וזה היה זמן מושלם בשביל הילדים לתנומה קלה שתאפשר לנו להמשיך את היום בכיף.
בדרך נתקלנו בשלט "משק קורלנדר" ונכנסו פנימה.
יום קודם, ביקשתי מהעוקבים באינסטגרם להמליץ על מקומות ששווה לעצור בהם, עם דגש על חווה בה אפשר לרכוש גבינות לשבת. כל כך הרבה אנשים המליצו על קורלנדר, ואם להיות כנים, אני לא כל כך מבינה למה.
קנינו לשבת צפתית שום שמיר, קממבר, לאבנה ויוגורט פרג עם דבש. זה היה בסדר, אבל בשום אופן לא הייתי עוצרת במיוחד.
וזה אולי רגע לעצור ולהגיד- המלצות מאנשים אחרים זה דבר סובייקטיבי וחמקמק. קחו הכל בערבון מוגבל, גם את ההמלצות שלי.
בשבילי גבינות ששווה לעצור בשבילן הן גבינות עם טעם, שכשמכניסים אותן לפה העולם זז יותר לאט.
הגבינות של משק קורלנדר נהדרות, אבל לילדים. או לאנשים שלא מורגלים בטעימות של גבינות טובות (בלי נימה של התנשאות).
בכל אופן, המשכנו לעוז.
אצל עוז גם אכלנו מאפים פסיכיים (אוי הפיסטוק!), וגם הצטיידנו לשבת בבוקר בחלה מעולה, לחם זעתר מופלא, ממרחים היסטריים (פסטו, חמאת כמהין, קונפי שום, ריבות מעולות ועוד) וקיש בטטה שחוסל כלא היה.
מעבר למאפים המושלמים של עוז, יש לו פינת ישיבה מתוקה ממש על הנחל, אז בוחרים מאפים ושתיה והולכים עם הילדים לרוץ בממטרות על הדשא שעל גדת החצבאני.
גם לעוז כדאי לבוא מוקדם, במיוחד אם מדובר ביום שישי, אחרת לא יישאר לכם.

תחנת חובה אחרונה לפני שהלכנו לצימר לנוח ולהתארגן לשבת היתה מלביהו.
חור קטן בקיר ליד המזכירות של קיבוץ דפנה, שם מכינים 4 טעמים של מלבי, ואפשר לבקש את כולם חלבי או פרווה (על בסיס חלב קוקוס). קנינו שניים, ואז עוד שניים: קפה קמל, ורדים, פירות יער ונוטלה.
כולם היו מוצלחים מאד, פרט לנוטלה.


יש גם כל מיני תוספות מגוונות לשים מעל, ותקשיבו לזה, אין לי מושג איך הם עושים את זה, אולי זה משהו שיכול לקרות רק בחורים של הצפון והדרום אבל- כל מלבי עולה 10 שקלים בלבד (אפשר לשלם בביט).
צמוד למלבי יש מעדניה די גדולה, עם המון חומרי גלם מעולים מכל העולם. אפשר להתארגן שם על יין לשבת, גבינות וממרחים.

לגבי שבת:
ארזנו פלטה, נרות, יין, פותחן, גפרורים, מלח.
בחמישי בלילה אלון העמיד סיר קציצות ועוד סיר של אורז.
לפני שיצאנו הכנסו לצידנית (בקופסאות, לא סירים, כדי שלא תצטרכו לחזור עם סירים מלוכלכים הביתה), וכשהגענו לצימר שמרנו במקרר.
בקידוש של שישי התענגנו על הקציצות, ובשבת בבוקר אכלנו קיש עם גבינות וממרחים, פירות וירקות.
בשבת בבוקר וגם בצהריים, עשינו הליכות רגליות לכל מיני פלגים ונקודות כניסה לחצבאני. הכל במרחקים קצרים, ולילדים זה גן עדן.

לגבי עמליה:
כשזה קל בראש- זה קל במציאות.
היא בת 4 שבועות, וכל עניינה להיות עם אמא שלה קרוב.
לקחנו את הטרמפולינה שלה (שאגב, היא איתנו מאז בארי, ואנחנו לוקחים אותה לטיולים בחול ולכל מקום שבא לנו לשבת בכיף כל המשפחה), ובמעיין למשל היא היתה בטמפולינה, בצל, לידי.
אין סיבה שזה לא יעבוד, כל עוד יש צל כל הזמן, וכל עוד יש אמא כל הזמן.

לגבי הצימר:
הגענו אליו לגמרי במקרה(תודה עוז!)
זה מתחם של 8 צימרים בחניון מעיין ברוך.
המקום חדש מאד, והכל עדין נקי ולבן.
הצימרים מינימליסיטיים, יש 2 חדרי שינה וספה בסלון, שולחן עגול עם 2 כסאות ומטבחון קטן עם קומקום ומיני מקרר.
לנו זה היה מושלם.

בין הצימרים זורמת שכשוכית קטנה אל תוך הנחל- לילדים קטנים זה בול, גובה המים הוא בערך 15 ס"מ ואין צורך בהשגחה צמודה או דאגה מיותרת.
זה כל כך חדש שעוד אין להם אתר או משהו בגוגל, אז הנה הטלפון: 052-3467457

תהנו(:

Print Friendly, PDF & Email

תגובות

  1. תוכלי בבקשה לכתוב מה הכשרויות בגדול?

  2. היי, האם המקומות שאכלתם בהם (או חלק מהם) היו כשרים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן