עוגת בננות עולמית של קפה 'מטרלו' (או: מה אוכלים ברמת הגולן)

לפני שאתם מתחילים לקרוא, לכו תוציאו 100 גרם חמאה מהמקרר ותנו לה שעתיים שלוש להתרכך על השיש.

מאז שבארי למד לדבר הוא רוצה לנסוע ל"חלמון"
ללבוש את ה"חלמונית" שלו ולנסוע ל"חלמון" להחליק על השלג.
כל חורף אנחנו מתכננים לנסוע ובסוף זה לא קורה כי קורה משהו אחר.
ואז,
שבוע שעבר מפלצת הספונטניות נשכה בנו בכתף והזמנו מלון במרום גולן.
זה היה שבוע של ימים חמים שבכלל היינו בטוחים שהשלג בחרמון כבר נמס, אבל ידענו שאם זה לא יקרה עכשיו זה כנראה לא יקרה לעולם.
חגגנו לבארי יומולדת 4 (מסיבה שהוכתרה כהצלחה מסחררת בזכות כישורי הקוסמות של סבתא אתי)
למחרת שלחנו אותו לגן וארזנו מזוודה עם "חלמונית" ועוד כמה דברים, אספנו אותו מהגן ועלינו צפונה.

(ארוחת ערב)
מסתבר שהגולן לא כ"כ רחוק כמו שהיה לנו נוח לחשוב.
שעתיים וחצי וחנינו במסעדת גיליס, בנוב.
מסעדת בשרים הגונה, מסוג המסעדות שאפשר למצוא רק בגולן: אותו אדם שאחראי על המרעה הוא זה שמכין לכם את הסטייק.
זו לגמרי המסעדה לבלות בה עם הילדים, יש ספות ארוכות, להשתולל עליהן (עם הנעליים, מותר), או להחליף עליהן טיטול (שאלנו, מומלץ), וזו מסעדה מרווחת עם אנשים נעימים שאוהבים בשר טוב, אבל יותר מזה- אוהבים לראות אנשים אחרים נהנים מבשר טוב.

(מלון)
הלכנו לישון בבקתות העץ של 'תיירות מרום גולן'- המון דשא, מצעים לבנים ותפוחים מתוקים.
זה מתחם מהמם בתוך קיבוץ מרום גולן שיושב בתוך עמק מדהים.
הכל עכשיו ירוק וסגול וצהוב, ולצאת מהבקתה בבוקר לתוך הדבר הזה זה כל מה שהיינו צריכים (ושלג לבארי).

(ארוחת בוקר)
את ארוחת הבוקר הראשונה אכלנו בחדר האוכל של הקיבוץ- זה מה שהמלון מציע, וזה לגמרי מה שאתם רוצים שיקרה.
חדר האוכל די קטן ואינטימי, משופץ, משובץ שולחנות עץ שלגמרי לא נותנים תחושה של חדר אוכל טיפוסי.
הכל מוגש כל כך יפה, שלל ריבות מעולות, שלל גבינות מתוצרת מקומית, קישים ומאפים מעולים, חביתות טריות, פירות, עוגות.
אני האדם האחרון שאוכל בחדרי אוכל, ואני גם שונאת ארוחות בוקר של בתי מלון, אבל הלכתי בשביל אלון והילדים, והיה פשוט מפתיע וטוב.

משם ירדנו היישר אל ארוחת הבוקר השניה- אפרתה. בית קפה קטן ומתוק כמו מרפסת של בית שבעליו חובבי קראפט.
אפרת, בעלת המקום והגם הקונדיטורית (כי ככה זה בגולן- עסקים קטנים וטובים שנולדו מתוך חלום אמיתי של מישהו) ידועה בבייגלים שלה- מן בכלאה של בצק שמרים עם בצק בייגל שיוצרת משהו מופלא.
התפריט קטן, כמו המקום, בעיקר בייגלים במילויים שונים ששווה להגיע בשבילם עד כאן, אבל גם דלפק מלא עוגות לשבת, מאפים מיוחדים ויופי של אנשים.

(חרמון) 
משם נסענו ישירות לחרמון.
מפתיע ומבאס באותה המידה לגלות ששום דבר לא השתנה שם מאז הטיול השנתי בכיתה י'.
אותו איש השלג מפיברגלאס, אותה הקפיטריה העלובה עם מאפים ברמה של תחנת דלק ומושבים ברמה של מקדולנדס,
אותו הרכבל המתפורר והממש לא מותאם לקור קפאים (מה הבעיה לעשות רכבל כמו בכרמל?) ואותה הסככה הפיצית מעץ (כמה פיצית? 2 משפחות מצטופפות, לא יותר).
אלון הזכיר לנו את מה שתמיד ידענו "שלג זה יפה רק מרחוק"
אבל זה לא הפריע לנו להנות, להתגלש במגלשי הפלסטיק, להתגלגל, לעוף, לעצום עיניים ולתת לנפש איזה דרור קטן.

(כנאפה)
מהחרמון ירדנו (שלא לומר ברחנו, כי פתאום התחיל גשם מוגזם ושתי משפחות אחרות כבר תפסו את הסככה) לכיוון מג'דל שמס.
נורא רצינו חומוס, מישהי כתבה לי באינסטגרם "אתם חייבים לטעום את הכנאפה של אבו ג'בל", התעלמתי וגם אמרתי לאלון "אכלתי את הכנאפה הכי טובה בעולם בגזיאנטפ, לאן זה עוד יכול להגיע?"
ואז, מתוך הירידה פתאום עולה כמו השמש שלט ענק "ממתקי אל ג'בל"- עצרנו.
הבאתי כנאפה קטן לאוטו, שלגמרי היה שווה את העצירה, קפה שחור לאלון והמשכנו לחפש חומוס.
לא מצאנו שום דבר שלא היה נראה כמו מלכודת תיירים, אז המשכנו לארוחת הבוקר השלישית שלנו לאותו היום.

(בית קפה)
במטרלו 
(MATTARELO- מערוך באיטלקית), בית הקפה החדש שנפתח בעין זיוון אכלתי את עוגת הבננות הכי טובה שאכלתי מעודי.
כמו כל דבר טוב- גם הוא הוקם ע"י בחור צעיר שהיה בכלל צלם מוכשר ומוערך, ויום אחד התאהב במטבח דרך המצלמה, עזב הכל ופתח מקום משלו.
וטוב שכך, כי כל דבר שהוא עושה שם פשוט טעים.
הזמנו מלא דברים, כולם היו נהדרים, אבל שניים מתוכם לעולם לא יצאו לי מהראש: עוגת הבננות והברוסקטה עם האבוקדו מעל ולימון כבוש מתחת.
את המתכון לעוגת הבננות השגתי לכם (כלומר, לנו!), כי עדי הוא גם אופה מחונן אבל גם בחור מהמם,
אבל את הברוסקטה תצטרכו ללכת ולטעום בעצמכם (או את הקוראסון אמנטל, או את הקרפצ'יו סלק וכו')

(יין וגבינות) 
ואם לא די בכך (ה' סידר לנו שעון קיץ בול בזמן), ממש מאחורי מטרלו נמצא יקב פלטר.
הם מציעים טעימות של 3 סוגים של יין לבן + 3 סוגים של יין אדום, ללא תשלום, ולצד זה מגש גבינות עיזים מעולות שענבר, זוגתו של פלטר מכינה מהחלב של העיזים שאותן היא מגדלת. האהובה עלי היתה גבינה רכה מצופה גרגירים עבים של פלפל שחור- מופלאה.
לקחנו אחת הביתה, וגם יין רוזה שבחרתי רק בגלל השילוב המהמם של המיתוג (פרפר) עם הצבע של הרוזה.
אחלה בילוי לצהריי יום שישי, עדיף לבוא בלי הילדים.

בקיצור, הבנתם: סעו לגולן.

ועכשיו, הרגע לשמו כולכם פה בתכל'ס:
מתכון לעוגת בננות הכי טעימה שתאכלו בעולם הזה!
(באדיבות מטרלו, עין זיוון)

מצרכים (ל2 תבניות אינגליש קייק):
180 גרם קמח
1/2 כפית אבקת סודה לשתיה
3/4 כפית אבקת אפיה
כפית שטוחה מלח

90 גרם חמאה רכה רכה (אם שכחתם
1 כוס סוכר
1 ביצה
1 כף שמן זית
100 מ"ל יוגורט עיזים (כ110 גרם, אני קונה מעפאים כי היוגורט שלהם הכי טוב, אבל אפשר למצוא בכל סופר)
3 בננות בשלות לרמת דבש
(או 4 בננות בשלות סבבה)
1 כוס שוקולד צ'יפס איכותי (או שוקולד איכותי קצוץ)

לקרמל (ממש לא חובה):
100 גרם סוכר
250 מ"ל שמנת מתוקה
קורט מלח ים

אופן ההכנה:
מחממים תנור ל170 מעלות, טורבו.
בקערה מערבבים את כל היבשים: קמח, סודה לשתיה, אבקת אפיה, מלח.
בקערת מיקסר עם בלון הקצפה מקציפים במהירות גבוהה את החמאה במשך כדקה,
עכשיו מוסיפים את החומרים הבאים לפי הסדר, כאשר בין כל מרכיב למרכיב מקציפים 2 דקות ואז מוסיפים את המרכיב הבא:
סוכר,
ביצה,
שמן זית+יוגורט.
המסה צריכה להיות אחידה וחלקה (יתכנו קצת גבישים של חמאה מכיוון שהיוגורט שלכם ככל הנראה קר, וזה בסדר).
מנמיכים את מהירות המיקסר, חותכים את הבננות למקטעים באורך 2 ס"מ בערך ומוסיפים למיקסר בהדרגה.
מקציפים רק עד שהבננות נטמעות.
מוסיפים את השוקולד, מביאים לאיחוד ומכבים את המיקסר.
מוסיפים את היבשים ומקפלים פנימה במינימום קיפולים.
משמנים תבנית ומעברים את המסה לתוכה.
אופים כ50 דקות עד להשחמה יפה מלמעלה. מצננים.

אם רוצים, אפשר להכין קרמל.
בעיני העוגה טעימה מאד מאד גם בלי הקרמל, אבל אני לעולם לא אגיד 'לא' לקרמל,
אז שמים סוכר במחבת על אש בינונית-גבוהה ומנענעים עד להמסה ולצבע קרמלי.
לאט לאט ובזרם דק, וגם תוך כדי טריפה מתמדת מוסיפים את השמנת המתוקה.
טורפים היטב היטב עד לאיחוד של הקרמל ומוסיפים את המלח.
כשהעוגה צוננת והקרמל חם, שופכים אותו עליה ונותנים לו להמשיך לזוז לבדו.

אל תודו לי, תודו לעדי פרץ, האופה המאוהב שהקים את מטרלו.

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן